מאירי על סוכה ה׳

1 כל הכלים שעשה משה נתנה תורה בהם מדה ואע"פ שהמנורה לא נכתבה בה מדה סמכוה בסדר קדשים לגובה שמונה עשרה מוזה מעשה המנורה וזה בגמטריא שמנה עשרה וכפרת מדת ארכה ורחבה נתנה מדת קומתה לא נתנה אלא שהקבלה שהארון תשעה וכפרת טפח והרי כאן עשרה:

2 מעשה הציץ הוא שלוקח טס של זהב רחב שתי אצבעות ומקיף מאוזן לאוזן וכתוב עליו שתי שטין קודש למ"ד מלמטה ויהו"ה מלמעלה כגון זה קודש ליהו"ה דפירשו בתלמוד המערב כמלך היושב בקתדרא שלו ומ"מ אם כתבו בשיטה אחת כשר כמו שיתבאר במקומו:

3 השלחן כבר נתפרשה בתורה מדתו ומסגרת שלו שיעורו טפח ונחלקו חכמי ישראל במקום עמידתו של מסגרת מהם שאמרו שעל השלחן היה כמין לבזבזין והזר עליו ברוחב משהו ומהם שאמרו שהמסגרת למטה היתה תקועה בין רגל לרגל ובראש הרגלים ודף השלחן מונח עליו והזר בשפת המסגרת:

4 אמות של מדת גובה המזבח מהם באמה בת ששה ומהם באמה בת חמשה כמו שביארנו בראשון של עירובין אבל שאר האמות כולן באמה בינונית שהיא של ששה טפחים בין באמות הבנין בין באמות הכלים ויש פוסקין באמות הכלים שבשל חמשה היו ולמה נקראת של ששה בינונית מפני שיש אמה בת חמשה כמו שביארנו ויש בת שבעה וכמו שאמרו פסחים פ"ו א' שתי אמות היו בשושן הבירה אחת יתרה על של משה חצי אצבע וכו' ופירושו ששני מקלות הם עשויים למדוד בהם את האמות ושושן הבירה הוא מקום על חומת שער מזרח של הר הבית ושושן הבירה היה מצוייר לשם:

5 מקרא זה שנאמר בתורה לענין ארץ ישראל ארץ חטה ושעורה וגפן ותאנה ורמון ארץ זית שמן ודבש יש בו רמז לשיעורין חטה לבית המנוגע שעורה לעצם כשעורה לטומאת מגע גפן לכדי רביעית יין לנזיר תאנה לכגרוגרות להוצאת שבת רמון לטהרת כלי בעלי בתים בניקב כרמון זית לרוב שיעורין שבתורה דבש ר"ל תמרים לכותבת הגסה יום הכפורים וכבר ביארנו פרטי הענינים במסכת ברכות פרק כיצד מברכין וכן מה שנאמר כאן לענין חציצה בקשור שער וענין רובו ומיעוטו מקפיד ושאינו מקפיד ומענין מחיצה בגוד ולבוד ודופן עקומה כבר ביארנו הכל בראשון של עירובין וכן מה שנזכר בסוגיא זו מענין יש אם למקרא ויש אם למסורה ביארנו יפה במסכת סנהדרין בפרק ראשון: